חדלות פירעון הוא תהליך שיכול להיפתח או ביוזמת החייב או ביוזמת הנושה. בניגוד להליכי הוצאה לפועל שיכולים על פי החוק להיפתח רק ע"י אנשים שזכו בהוצאה לפועל, כאן מדובר על תהליך שהוא ביוזמה אישית. עם זאת, יש מטבע הדברים הבדל מסוים בין תהליך שנפתח ע"י החייב לבין תהליכים שנפתחים ביוזמת הנושים.
תנאים לביצוע התהליך
רק אדם שהחובות שלו גבוהים מרף מסוים יכול להצהיר על חדלות פירעון ולהגיש בקשה כדי להתחיל בתהליך באופן רשמי. לשם השוואה, בשנת 2018 עמד הרף הזה על 17,307 ש"ח והוא משתנה בגלל שיקולים שונים של משרד האוצר ומשרד המשפטים. כמו כן, המטרה של התהליך היא לנסות למצות את כל האפשרויות להחזרת החוב כדי לאפשר לפתוח דף חדש.
תהליך חדלות פירעון:
מי ששואל את עצמו האם הוא רשאי להגיש בקשה לחדלות פירעון צריך לבחון את הנושא בהיבט רחב יותר. כאן, הדגש הוא לא רק על השאלה האם מותר או אסור לפתוח בתהליך – אלא על מה זה בדיוק אומר. ספציפית יותר, התשובה קשורה לאופן שבו התהליך מתקיים:
- הגשת בקשה ומתן צו כינוס נכסים – בשלב הראשון מגישים בקשת חדלות פירעון וממתינים למתן צו כינוס נכסים. אחרי שמקבלים צו כינוס נכסים, עוברים לחלק שבו חוקרים את החייב ומגישים תביעות חוב ע"י הנושים.
- דיון והכרזה – בשלב השני דנים בבקשה ומכריזים על חדלות פירעון באופן רשמי. בשביל לבצע את הדיון, הצדדים המעורבים נדרשים להציג נימוקים וראיות שיתמכו בטענות המרכזיות שלהם. עם זאת, חשוב לציין שבכל שלב של התהליך רשאי החייב לערב עורך דין מטעמו.
- מימוש נכסים וקבלת צו הפטר – השאיפה בתהליך היא לממש כמה שיותר נכסים כדי לקבל צו הפטר. לאחר קבלת צו הפטר, חובות החייב נמחקים – למעט חוב מזונות, קנסות וחובות שנוצרו במרמה.
הגשת הבקשה יכולה להיות פעולה חיובית מבחינת החייב והנושה. אבל עוד לפני כן, חשוב לבחון כל מקרה לגופו.
